אחד הרגשות שחוות משפחות של אגרנים כפייתיים באופן התדיר ביותר הוא רגש התסכול. הם מביטים בפעולה נטולת כל היגיון שעושה קרוב משפחתם, בשר מבשרם, הם מעירים לו ומביאים את הדברים לתשומת ליבו, אך הם לא רואים כל שינוי. האגרן הכפייתי ממשיך בשלו, הוא לא מקשיב להם, הוא ממשיך לאסוף אשפה ודברי פסולת מן הרחוב, ולהביא אותם לבית העמוס גם כך בלכלוך וזוהמה. השאלה היא מדוע מתעקש כל כך האגרן הכפייתי לסרב ולהקשיב לסובבים אותו, שכל כך איכפת להם ממנו?
לראות את העולם מעיניו
ובכן, כדי להבין מדוע קרוב משפחתכם האגרן הכפייתי אינו נענה להפצרותיכם, עליכם להבין כיצד הוא רואה את העולם, וכיצד הוא רואה את אותם חפצים שאתם עצמכם קוראים להם אשפה. עבור אגרן כפייתי לא מדובר באשפה, אלא בחפצים הזקוקים לו, חפצים שהוא מרגיש כלפיהם רגשות של אהבה וקרבה, והם מרגישים את אותם הרגשות כלפיו. כשמבינים את זה, מבינים שפעולת האגירה היא נורמלית לחלוטין, שכן גם אדם נורמלי היה אוסף אל ביתו ישויות איתן הוא מקיים קשר רגשי כזה.
קשר רגשי לא נורמלי
הבעיה היא עם עצם יצירת הקשר הרגשי של האגרן הכפייתי אל אותם חפצים חסרי ערך לכאורה, ובהיבט זה אין לכם כל יכולת להשפיע על תפיסתו של האגרן הכפייתי. זה לא שהוא לא מקשיב לכם, זה לא שהוא "מצפצף" עליכם, זה לא שלא איכפת לו מכם, זה רק שמבחינתו זה דבר שהוא חייב לעשות, כפי שאתם הייתם עושים כלפי גורי כלבים, אלבומי תמונות או אולי אפילו בני אדם שהייתם פוגשים ברחוב.
ייעוץ, סיוע, ליווי ותמיכה
מרכז הסיוע לאגרנים כפייתיים ומשפחותיהם מציע לכם מאגר בלתי נדלה של מידע בנושא האגרנות הכפייתית, וכן שורה של שירותים שיסייעו לכם להתמודד עם הבעיה בצורה מיטבית. אתם מוזמנים ליצור קשר עוד היום עם מרכז הסיוע לאגרנים ולקבל ייעוץ, סיוע, ליווי ותמיכה בנושא.
