אגירת יתר היא תופעה המציבה אתגרים מורכבים בכל שלב של החיים, אך כשמדובר בקשישים המתמודדים עם ההפרעה, הסיכונים הבריאותיים הופכים משמעותיים במיוחד. קשישים אגרנים חיים לעתים קרובות בבתים הגדושים בחפצים, פסולת ואשפה שהצטברו במשך שנים ארוכות. המרחב הביתי שלהם הופך בהדרגה לא רק למחניק ומוזנח, אלא גם למסוכן מבחינה פיזית. בתנאים כאלו, הסיכונים למעידות, לשברים, לשריפות ולהתפתחות זיהומים הם גבוהים במיוחד. מערכות הבריאות והרווחה נדרשות לפתח פרוטוקולים מותאמים ודרכי התערבות יעילות כדי להגן על ציבור זה, ולאפשר להם לחיות בביטחון ובכבוד בביתם שלהם.
1. נפילות וסיכוני בטיחות
צבירת חפצים בכל שטח הבית מגבירה באופן דרמטי את הסיכון לנפילות בקרב קשישים. מוצרים שמפוזרים על הרצפה, ערימות שחוסמות מעברים, ורהיטים עמוסים מהווים מכשולים מסוכנים לניידות. מצב זה מדאיג במיוחד לאור העובדה שנפילות הן סיבה מרכזית לפציעות, שברים ואובדן תפקוד בגיל המבוגר. על אנשי מקצוע בקהילה, כמו רופאי משפחה, אחיות ועובדים סוציאליים, להיות ערים לאפשרות שמטופל קשיש חי בסביבה לא בטיחותית בשל אגירת יתר. שי, מייסד חברת "שי פינוי דירה" המתמחה בסיוע לאנשים עם אגירה כפייתית, מספר על מקרים רבים בהם נקרא להתערב לאחר שקשיש נפל ונפצע בביתו העמוס. "המראות לעתים קורעי לב – הליכון שנתקע בין שקיות, חפצים שהתפזרו על המדרגות, מעברים חסומים שלא מאפשרים להזעיק עזרה בזמן. פינוי הבית הופך לעתים לשאלה של חיים ומוות."
2. זיהומים ומפגעים תברואתיים
בבתים של קשישים אגרנים, צבירת האשפה והפסולת יכולה להגיע לרמות קיצוניות. לא פעם מצטברים שאריות מזון, אריזות מתכלות, ואף פסולת אנושית בשל הקושי של הדייר לזרוק דברים. המזבלות מושכות חרקים ומזיקים, ומהוות כר פורה להתפתחות חיידקים מסוכנים. כל אלו מעמידים את הקשיש בסיכון מוגבר לזיהומים קשים ומחלות. מצב שכזה מחייב התערבות מערכתית משולבת של הרשויות המקומיות, לשכות הבריאות והמחלקות לשירותים חברתיים. על אנשי המקצוע להיות מודעים למצבים של הזנחה קיצונית, ולדעת להפעיל במקרה הצורך את סמכויות הפיקוח והאכיפה שניתנו להם בחוק. חברת "שי פינוי דירה" מלווה לא מעט מבצעי ניקיון ופינוי בבתי קשישים, ונדרשת לעתים לפעול בתיאום עם וטרינרים ומומחי הדברה כדי לטפל בזיהום ובמזיקים. "זה תמיד מחזה קשה, אבל השינוי שקורה בריאות של האדם אחרי הניקיון, גם אם מדובר בניקיון חלקי, הוא דרמטי", מעיד שי.
3. פגיעה בבריאות הנפש והחמרת בדידות
מעבר לסיכונים הפיזיים, אגירת יתר עלולה לפגוע באופן קשה בבריאותם הנפשית והרגשית של הקשישים. רגשות הבושה מהבלגן והלכלוך מובילים לא פעם להסתגרות ולהימנעות ממגע חברתי. בדידות היא בעיה שכיחה מאוד בקרב אוכלוסייה זו, וכאשר היא מוחרפת על ידי בידוד עקב האגירה הכפייתית, ההשלכות על מצב הרוח והתפקוד יכולות להיות עגומות. מומלץ שאנשי המקצוע המלווים קשישים אגרנים יתנו דעתם גם להיבט הנפשי, ויפנו במידת הצורך לטיפול פסיכולוגי או קבוצות תמיכה. מלבד הטיפול הנפשי, צוות "שי פינוי דירה" מספר על חשיבות העבודה עם בני המשפחה ועם שכנים כדי לרקום רשת תמיכה חברתית סביב הקשיש. "לפעמים רק המודעות שיש מי שאכפת לו ורוצה לעזור, גם אם בפועל הוא לא מצליח בשלב הזה לקבל את העזרה, מספיקה כדי לשפר את מצב הרוח ותחושת הערך", אומר שי.
4. מודלים של דיור מוגן ותומך
במקרים קיצוניים, בהם הבית הפך למסוכן ובלתי ראוי למגורים, נדרשים לעתים פתרונות של דיור חלופי. העברה של קשיש אגרן למסגרת מוגנת או מוסדית היא אתגר משפטי ורגשי כאחד, אך לא פעם היא הכרחית כדי להגן על שלומו וכבודו. רשויות הרווחה צריכות לפתח מודלים מותאמים ומוכווני החלמה, שמצד אחד מספקים מענה לצרכים הבריאותיים ולבטיחות, ומצד שני מאפשרים למטופל לשמר רמה מסוימת של אוטונומיה ובחירה. מודלים מוצלחים בעולם משלבים ליווי של אנשי מקצוע רב-תחומיים, פעילויות העשרה וחיבור לקהילה. החברה של שי שותפה במקרים רבים למעברים כאלו, ומסייעת לדייר ולמשפחה לעבור את התהליך הטראומטי הזה בצורה הכי מכילה ומכבדת. "אף אחד לא רוצה לאבד את הבית שלו, אז צריך לעשות את זה ברגישות אינסופית, צעד אחר צעד."
ההשלכות הבריאותיות והבטיחותיות של אגירה כפייתית על אוכלוסיית הקשישים מחייבות חשיבה מחודשת על אופן ההתערבות. נדרש שיתוף פעולה בין מערכות הבריאות, הרווחה והרשויות המקומיות כדי לייצר רשת ביטחון עבור הקשישים האגרנים בקהילה. מניעת נפילות וזיהומים, שמירה על בריאות הנפש, וקידום של מודלים תומכים לדיור הם רק חלק מהיעדים המרכזיים. אבל עוד לפני הפרוטוקולים והנהלים, נדרשת בעיקר הכרה בסבל הסגור מאחורי דלתות הבתים הללו. מדובר בציבור מוחלש, שחי בבושה ובפחד, ומתקשה לבקש עזרה. ככל שנגביר את המודעות לסוגיה ואת הרגישות כלפיה כחברה, כך נוכל להגיע לאותם קשישים מוקדם יותר, ולהעניק להם את התמיכה לה הם זקוקים נואשות. כי כשדואגים לכבוד ולבריאות של האדם, לא משנה באיזה גיל, פותחים פתח לריפוי ולתקווה. וכמו שאומר שי בסיום כל יום עבודה מפרך, אבל מלא סיפוק – "אם הצלחנו להחזיר לאדם אחד את החיים שלו, אז כל המאמץ היה שווה."
