אחרי שדיברנו על זיהוי הכישורים, היכולות והשאיפות שלנו – הגיע הזמן לדבר על הצעד הבא, וללא ספק הכי מאתגר, במסע למימוש עצמי. והוא – קבלת ההחלטות האמיצות, אלו שדורשות מאיתנו לצאת מאזורי הנוחות המוכרים ולקפוץ למים הלא נודעים של שינוי. זה יכול להיות ההחלטה לעזוב עבודה יציבה אבל משעממת בשביל לרדוף אחרי קריירה שתמיד חלמנו עליה, או ההחלטה להתחיל ללמוד תחום חדש לגמרי בגיל מבוגר. זה יכול להיות גם ההחלטה להתחיל לשתף את הכתיבה או האומנות שלנו עם אחרים, או להציע רעיון חדשני במקום העבודה. בקיצור – כל צומת שבו אנחנו נדרשים להעדיף את הקול הפנימי שלנו על פני הציפיות והתכתיבים של הסביבה או של המוכר והבטוח.
אני חייב להודות שלמרות הניסיון הרב שלי בליווי אנשים דרך תקופות של שינוי, המעברים האלו עדיין לא נעשים קלים יותר עבורי לראות. כי אני רואה כל פעם מחדש את האומץ הכביר שנדרש מאדם כדי לנטוש את המוכר, את היציב, את מה שכולם מצפים ממנו – ולבחור במקום זאת באי-ודאות, בחוסר היציבות הזמנית, בסיכון שבלהיות נאמן לעצמך. אני רואה את הפחד בעיניים שלהם, את הספקות שמכרסמים, את הרגעים שבהם הם שואלים את עצמם שוב ושוב – "אולי זה טירוף? אולי עדיף להישאר במה שמוכר ובטוח?". ועם זאת, אני גם מוצא את עצמי ששוב ושוב, ללא יוצא מן הכלל, מי שמוצאים את הכוח לזנק ולהאמין בעצמם – זוכים בסוף לחיים עשירים, מספקים ומלאי משמעות הרבה יותר. גם אם הדרך לא תמיד קלה או מיידית.
אז איך מוצאים את האומץ הזה? מאיפה שואבים את הכוחות לקבל החלטות כל כך משמעותיות ומשנות-מציאות? ובכן, אני מאמין שהרבה מזה טמון דווקא בצעדים שעברנו קודם כל במסע. כי ברגע שעשינו עבודה פנימית של חיבור לערכים, לשאיפות ולאמונות העמוקות שלנו – קל יותר לסמוך על נקודת המבט הזו גם כשאנחנו ניצבים בצמתים מפחידים. אם אני יודע בלב שלם שהדבר הזה – לכתוב, לטייל בעולם, ללמוד רפואה – הוא מה שבאמת מכוון אותי ומעורר בי השראה, אז יהיה לי הרבה יותר אומץ לצעוד לעברו גם כשהמחיר הוא ויתור על בטחון או נוחות זמניים.
חשוב גם לזכור שקבלת החלטות אמיצות לא חייבת להיות קפיצה של "הכל או לא כלום". אפשר לעשות את זה בהדרגה, לבנות תוכנית בשלבים. נגיד שהחלום שלי הוא לפתוח עסק עצמאי, אבל אני מפחד לעזוב את העבודה הקבועה שלי. אז אולי אתחיל דווקא בלפתח את התחביב בשעות הערב, אולי אקדיש לו יום בסופשבוע, ורק אחרי שאצבור ניסיון ובטחון אעז לקחת צעד גדול יותר. או נניח שהשאיפה שלי היא לעבור לגור בחו"ל, אבל המחשבה על עקירה מוחלטת מעוררת בי חרדה. אז אולי אתחיל בלקחת חופשה ארוכה, או בלעבוד מרחוק לתקופה, כדי להתנסות בהתרחקות מהמוכר בקצב שלי. הנקודה היא שאנחנו לא חייבים לדחוף את עצמנו ישר למים הקפואים, אפשר להיכנס לאט, לתת לגוף ולנפש להתרגל בהדרגה. ועדיין, עם כל צעד קטן, אנחנו מחזקים את השריר של אומץ ונחישות, ומוכיחים לעצמנו שאנחנו מסוגלים להתמודד עם השינוי.
ואולי החלק הכי חשוב בתהליך של קבלת החלטות אמיצות – הוא לא לעשות אותו לבד. לשתף את האנשים הקרובים לנו, לבקש את התמיכה והעידוד שלהם. כי לפעמים, ברגעי הספק והפחד, מה שיכול להכריע את הכף זה פשוט יד תומכת על הכתף, חיבוק של חבר, מילה טובה מבן משפחה. לדעת שיש לנו רשת ביטחון, שיש אנשים שיאהבו אותנו ויהיו שם בשבילנו גם אם ניכשל או ניפול – זה יכול להקנות לנו יותר מכל את האומץ לזנק. ולפעמים, עצם השיתוף של החלומות והשאיפות שלנו עם הסובבים אותנו יכול לפתוח בפנינו דלתות והזדמנויות לא צפויות. כמה פעמים נתקלתי באנשים שרק אחרי ששיתפו חבר שהם רוצים להתחיל ללמוד תחום מסוים – קיבלו פתאום הצעה מאותו חבר להצטרף לפרויקט מעניין או לעבוד איתו על רעיון חדש. העולם מלא בהפתעות כאלו, ורק מחכה שנושיט יד ונהיה מוכנים לקבל.
לסיכום, אני רוצה להגיד לכם שוב – אתם אמיצים, אתם מסוגלים, בכוחכם לבחור בחיים שאתם באמת רוצים. גם אם זה דורש יציאה מאזורי הנוחות, גם אם זה מפחיד או מאתגר. כשאתם מחוברים למי שאתם ולמה שחשוב לכם באמת, אתם תמצאו דרך להתגבר על כל מכשול. קחו את הזמן לחקור את עצמכם לעומק, לחלום בגדול ולתכנן בתבונה. התקדמו בקצב שלכם, אבל תמיד תזכרו שכל צעד, גדול כקטן, הוא עוד ניצחון. אתם לא לבד במסע הזה, יש כל כך הרבה אנשים שמוכנים לתמוך ולעזור כשתבחרו להיפתח.
אז קדימה, אמצו את השינוי. הרפתקה חדשה מחכה.
בונים תוכנית פעולה להשגת מטרות אישיות
אז הגענו לפרק האחרון שלנו, אבל בשום פנים ואופן לא האחרון בסיפור חייכם. כי כל מה שעברנו…
