אנשים ממיעוטים אתניים המתמודדים עם
אגירה כפייתית נתקלים במספר אתגרים ייחודיים. ראשית, קיימים מחסומי שפה ותרבות שעלולים להקשות על גישה לשירותי בריאות הנפש ועל תקשורת עם אנשי מקצוע. שנית, בחלק מהתרבויות יש הטיות חיוביות כלפי צבירת חפצים, מה שעלול להקשות על זיהוי הבעיה וקבלת עזרה. בנוסף, סטיגמה חברתית סביב בעיות בריאות הנפש בקהילות מסוימות עלולה למנוע מאנשים לבקש עזרה. גורמים כלכליים, כמו עוני או חוסר ביטוח רפואי, עלולים להגביל את הגישה לטיפול. לבסוף, חוויות של הגירה או טראומה קולקטיבית עלולות להחמיר את הנטייה לאגירה כמנגנון הגנה.
