במשפחות רבות יש ילד אחד הנחשב ל"כבשה השחורה", כזה שלא הולך בתלם, שלא מוכן לקבל את מרות ההורים, שעושה הכל כדי להרגיז את הסביבה. זה קורה גם במשפחות הטובות ביותר ואין כל קשר למצב הכלכלי בבית. אצלנו ה"כבשה השחורה" היה אחי הצעיר. גדלנו בבית מתפקד, שני ההורים עבדו בעבודות מכובדות, לנו הילדים אני ושלושת אחיי קיבלנו את כל מה שהיינו זקוקים. גרנו בשכונה טובה במרכז הארץ, הפשע היה רחוק מאתנו. מדי פעם היינו רואים איך חברת שי פינוי דירות מפנה דירה זו או אחרת בגלל סיבות רבות ולא הבנו מה מביא לפינוי דירה שלא בגלל מעבר לדירה גדולה מרווחת ויפה יותר. למדנו על בשרינו את ההרגשה של פינוי הדירה שלא מרצון. כן אח שלי אגרן כפייתי. מאחר והוא גר עם הורי ואתנו בדירת ארבעה חדרים הוא הביא את כל הגרוטאות ואחסן אותם כל פעם במקום אחר בדירה.
ארגנות היא בעיה רצינית
בהתחלה היו אלו צעצועים שהוא מצא ברחוב. רובם היו שבורים או חסרי חלקים. מה כבר אפשר למצוא זרוק ברחוב? למרות התנגדותה של אימא והוצאת הצעצועים מהבית לפח האשפה של הבניין חזר והביא אחי דברים נוספים. אבא שהיה רגיש לילדיו עמד תמיד לצדים. אימא הייתה הקשוחה מבניהם. לא אחת שמענו את ההורים מתווכים ביניהם בחדר השינה כשאבא מבקש את אימא לנהוג בסבלנות כלפי אחי ושום דבר לא הועיל. ככל שאחי גדל הבעיה גדלה אתו. הבית התמלא בגרוטאות ואחי הלך והידרדר. אח שלי אגרן כפייתי וצריך לעזור לו. החיים בבית הפכו לבלתי אפשריים. התערבות של הרשות המקומית לא הועילה ההמלצה של אנשי המקצוע היא לאשפז את אחי במחלקה פסיכיאטרית. אבא התנגד נמרצות. אחי התבגר ובנוסף להיותו אגרן כפייתי התחילו גם סימני אלימות כלפי בני המשפחה וכלפי הסובבים. ההורים לא ידעו כיצד להתמודד עם הבעיה ופנו פעם נוספת לקבלת עזרה מקצועית. והפעם אבא נתן את הסכמתו לתהליך. אנשי המקצוע הסבירו שללא התערבות של פסיכיאטר לא ניתן יהיה לגמול את אחי מההתמכרות שלו לאגירת חפצים.
האשפוז של אחי פירק את המשפחה – מזל שיש חברת פינוי דירה מקצועית!
הוצאתו של אחי מהבית לאשפוז אפשרה גם לפנות את כל הגרוטאות שנאספו במשך הזמן בתוך הדירה שלנו. הוחלט על הזמנת חברת פינוי ידועה ומקצועית שתעשה את העבודה בצורה מקצועית וללא פחת מנזקים לדירה. חברת הפינוי עשתה את עבודתה במהירות וברגישות כדי לא לפגוע ביתר יושבי הבית ואחי שיתף פעולה עם אנשי המקצוע. לאחר תקופה של שלושה חודשי אשפוז חזר אחי הביתה. בתחילה היה בהלם מוחלט על שכל הדברים פונו. הבית נקי ופרט לפריט אחד או שניים שהושארו בחדרו של אחי הכל נזרק למזבלה ונתרם לאנשים נזקקים. מה שלא היה ידוע להורי שמעבר להיות אחי אגרן כפייתי הוא גם עישן סמים, לטענתו סמים קלים אבל מומחים אומרים שאין דבר כזה סמים קלים. סמים זה סמים. בזמן פינוי הדירה מהגרוטאות שאסף אחי התקלתה קופסא שבה היה הסם. הדבר הובא לידיעת אנשי המקצוע המטפלים שגילו שבעת הטיפול בגמילה מאגירה התבררה עובדת השימוש בסמים ואף היא טופלה. כולנו קיווינו שהעניין מאחורינו.
אחי שהגיע לגיל הגיוס נדחה על ידי שלטונות צה"ל בגלל עברו והטיפול הפסיכיאטרי והוא שוחרר על סעיף בריאותי דבר שלא עזר להמשך שיקומו. הצבא לא ידע איך להתמודד עם אגרן כפייתי. מעולם לא נתקלו מפקדי הצבא בתופעה זו בגיל כל כך צעיר. רוב תשומת הלב של הורינו הייתה בטיפול בבעיות של אחי. אבא הקדיש שעות לשיחות אתו מה שהתברר כלא יעיל. אחרי תקופה של שנה בה אחי נחשב ל"נקי" בתחום האספנות והסמים הוא חזר לסורו. החברים איתם התרועע גרמו לו לוותר על כל מה שעבר ולחזור להשתמש בסמים ולאגור חפצים. בתקופה זו החליטו ההורים שלאחי אין מקום יותר בבית. הדירה הייתה נקיה מחפצים שבורים ומלוכלכים. אחי עבר להתגורר עם כמה חברים ברחוב. הוא הפך להומלס. את הדברים שאגרו הוא וחבריו הם הכניסו למקלט של בית משותף אליו פרצו.
השכנים נעמדו על הרגליים האחוריות ולא הייתה לנו עוד ברירה
דיירי הבניין שהרגישו מאיימים על ידי החבורה פנו לכל גורם אפשרי מהרשות המקומית, פיקוד העורף ומשטרה. כל אחד עשה את חלקו לפתרון הבעיה. משאחי וחבריו התנגדו לפנות את המקלט עצרה אותם המשטרה והם הוכנסו לתא המעצר ולמחרת הועמדו בפני שופט שהוציא להם צו לחמישה ימים. במקביל הותחל פינוי המקלט. הרשות המקומית פנתה לחברת פינוי מקצועית שתעשה את העבודה ותזרוק את כל הציוד שהצטבר למזבלה. המכולה שהועמדה על יד הבניין התמלאה במהירות. לא ברור מדוע חיכה וועד הבית כל כך הרבה זמן עד שהגיש את התלונה כנגד אחי וחבריו. לאחר חמישה ימי מעצר הוגשה כנגד החבורה תביעה על פלישה ונזקים שנגרמו למקלט. היה ברור מראש שפיצויים לא ניתן יהא לגבות מאותה חברת הומלסים ועל כן פסק השופט על מאסר בפועל של שנתיים לכל אחד מהם. לנו כמשפחה הדבר נפל כרעם ביום בהיר. חשבנו שאפשר היה לשקם את אחי למרות שאח שלי אגרן כפייתי וכמו גמילה מהתמכרות אחרת מרבית המתמכרים חוזרים אליה. במשך המאסר אמי נהגה לבקר את אחי אבל אבי, שהיה מאוד מאוכזב ממנו, בחר שלא להיות מעורב בחייו.
המאסר גרם לניתוק שלנו האחים עם האח הצעיר וגם לאחר שהשתחרר מהמאסר לא דאגנו לקיים אתו קשר או לחפש דרכים לעזור לו. המצב רק החמיר והיתקלויות עם החוק חזרו בכל פעם מחדש. מספר הפעמים שנגזרו על אחי תקופות מאסר הלך והתגבר. כאגרן כפייתי המשיך אחי לפרוץ למקומות פרטיים וציבוריים כדי שיהיה לו מקום לאחסן את כל הדברים שאגר. בכל פעם שפונה ממקום אחד הוא כבר הלך ומצא לעצמו מקום חדש. השיא היה שהוא החליט יחד עם עוד אגרן לפרוץ למחסן של העירייה ולאחסן בו את כל הציוד שלהם. מחלקת הנכסים של העירייה גילתה זאת מהר מאוד ופעלה במהירות כדי לפנות אותם מהמחסן. הפעם החליט השופט שכנראה מאסר בפועל אינו הפתרון והוציא צו לאשפז את אחי בבית חולים לחולי נפש כדי לקבל חוות דעת של פסיכיאטר האם אחי כשיר לעמוד לדין. משהתשובה הייתה חיובית הדרך נסללה למשפט נוסף ולפסיקת השופט למאסר ארוך של שש שנים.
הוראות השופט בפסק הדין היו שעל שלטונות הכלא לדאוג לשיקומו של אחי והחזרתו למסלול חיים תקין. הפעם החליט אחי לקחת את עצמו בידיים ובבית הכלא, בנוסף לשיקום בריאותי, הוא החל להשתתף בכיתות הלימוד כדי להשיג השכלה בסיסית אותה לא השיג בצעירותו. דווקא פה הראה אחי שיש לו יכולת טובה ובמשך שנות המאסר הצליח להשיג תעודת בגרות.
תודה שי פינוי דירה על שהצלת את המשפחה שלנו!
חברת שי פינוי דירות היא החברה שהרשות המקומית בחרה לעבוד אתה כדי לפנות את המקלט ולהביא אותו למצב בו יהיה מוכן למקרה של חו"ח תפרוץ מלחמה או יוכרז על מצב חירום. העבודה נעשתה בצורה מקצועית ביותר, בזהירות כדי לא לפגוע בציוד החיוני של המקלט. צוות החברה מיומן ורגיש לעבודות מסוג זה והם קשובים ללקוחות שלהם.
