גישה לאם אגרנית והצעת עזרה דורשות רגישות ותבונה. ראשית, חשוב ליצור שיחה פתוחה ולא שיפוטית, מתוך דאגה ואהבה. הקשיבו לחששותיה ולסיבות מאחורי האגירה. הדגישו את הדאגה לבריאותה ובטיחותה, לא את הביקורת על החפצים. הציעו עזרה הדרגתית, התחילו בפרויקטים קטנים של ארגון. שתפו אותה בתהליך קבלת ההחלטות לגבי מה לשמור ומה לפנות. הציגו את הרעיון של
פינוי דירה מוזנחת כדרך לשפר את איכות חייה, לא כעונש. אם יש התנגדות, שקלו לערב איש מקצוע כמו פסיכולוג או עובד סוציאלי. זכרו, התהליך עשוי להיות איטי ודורש סבלנות רבה.