כיצד נפטרים מהחפצים?
אגרן כפייתי המכיר בבעיה שלו עדיין לא יהיה מסוגל לוותר על החפצים שנערמו בביתו. ההיצמדות לכל חפץ היא רגשית וכאשר נצביע על חפץ מסוים לשאול אם אפשר לזרוק אותו האגרן יוצף ברגשות עזים שיקשו עליו להחליט על הוויתור. גם לאחר החלטת האגרן על קבלת העזרה בסידור וניקוי ביתו הוא ירגיש לחוץ, כועס ועצוב כאשר מישהו ייגע לו בחפצים.
הוויתור על החפצים של האגרן כתהליך
היפרדות היא הבעיה העיקרית של האגרנים הכפייתיים ומגוון של בעיות גורמות להיצמדות לחפצים מסוימים אצל האגרנים, לכן לא כדאי לבצע את התהליך בכוח. ניקיון, ארגון וסידור הבית והחפצים של האגרנים הם עבודה קשה וצריכה להיעשות בשיתופו המלא של האגרן. כדי שבאמת יסכים לוותר על חפצים יש לעבוד עם האגרן על תוכנית פעולה שתיראה להם הגיונית. לקיחת החפצים במכה אחת יכולה להיות טראומטית עבור האגרן ולהחמיר את המצב הפסיכולוגי בו הוא שרוי.
הפסיכולוגיה של ההיקשרות לחפצים
אגרנות כפייתית היא דפוס התנהגות ותפיסת מציאות שהיא מאוד שונה משאר בני האדם. אגרנים יבחנו כל חפץ לגופו בניגוד לאדם אחר שיכול להחליט לזרוק הכול לשקית ולסלק את הזבל מהבית. כל חפץ, עבור האגרנים, הוא חלק מאישיותם ויש לו משמעות מיוחדת. החפצים הם חלק מהטריטוריה הטבעית של האגרנים. הוויתור על החפצים חייב להשתלב עם טיפול פסיכולוגי מתאים, אחרת האגרן לא יסכים לתהליך. תהליך הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי יאפשר לאגרן לבחון את הסיבות לדפוס ההתנהגות ולפתח יכולת קבלת החלטות שתעזור לו להתחיל לוותר על החפצים.
צרו קשר לקבלת עזרה וסיוע
טיפול בסביבת המחייה של האגרן היא חשובה לטיפול באגרנות הכפייתית והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא על ידי אנשי מקצוע שיודעים כיצד להתמודד עם אגרנים, בסובלנות ובמתן כבוד לחפצים. צרו קשר עם מרכז הסיוע לאגרנים כפייתיים ונמצא עבורכם את אנשי המקצוע שיפנו את הערמות.
