אח אספן כפייתי

אח שלי אספן – מי עוזר?

לכל מי שיש במשפחה אח אספן כפייתי יודע את קשיי קיום המשפחה. הורים שבביתם גדלים ילדים וביניהם יש אספן כפייתי לא אחת מאבדים את האפשרות לקיים משפחה בצורה נורמלית. כבר מגיל צעיר אפשר לראות איך "צומח" במשפחה בן/אח אספן כפייתי. הוא אינו מאפשר לזרוק או למסור צעצועים, הוא שומר כל פריט שלו בקנאות ולא מאפשר מיון וניקיון המגירה בה הם נמצאים. הוא מביא מהרחוב פריטים שונים ומשונים כולל פריטים שאין לו או למי מבני משפחה שימוש בהם.  חלקם אפילו שבורים וחסרי חלקים.

מה קורה למשפחה

במשפחות בהן מספר ילדים חיים בחדר אחד ואחד מהאחים הוא אספן כפייתי חיי יתר הילדים אינם חיים. אין להם מקום לעשות שיעורי בית, הם אינם יכולים להזמין חברים לביתם ואם השנים הם מתנתקים מהחברים וכל חייהם סובבים את האח האספן הכפייתי. אח/בן אספן כפייתי יכול להרוס משפחות. ההשתלטות של האספן הכפייתי על חללים רבים בדירה והכנסת פריטים שהוא מביא מהרחוב מצמצמת את המרחב של יתר בני המשפחה ויש שאחד מההורים פשוט נשבר, לוקח את יתר הילדים ועוזב את המשפחה.

הדבר מחמיר ככל שהאספן הכפייתי גודל והופך לנער ולאחר מכן למבוגר. לעיתים בגלל מצבו של האספן מעצם היותו מבודד מהסביבה הוא הופך להיות אלים כלפי הקרובים לו ביותר. גם התערבות של הרשויות לא תמיד עוזרת ורק פינוי בכפיי של הפריטים שנאספו לאורך השנים יכולה לפתור את הבעיה. לא אחת ניתן לראות אספן כפייתי צעיר שמסתובב במקומות בהם אספנים כפייתיים מבוגרים מחפשים פריטים שונים. לרוב הם אינם מאפשרים לו לחטט בערימות ומגרשים אותו מהמקום. זוהי הסיבה שצעירים יותר מעדיפים לחטט בפחי האשפה או בערימות שעל המדרכות ברחובות.

 

מדוע זה קורה ומה עושים

אנשי מקצוע בתחום הפסיכולוגיה קבעו שאספנות כפייתית היא מחלת נפש שאפשר לרפאה. שיחות בקבוצת תמיכה או בצורה פרטנית יכולות להחזיר את האספן הכפייתי למעגל המשפחה והחברה. במקרים של פגיעה נפשית קלה וניתן להשיג שיתוף פעולה מהאח/הבן המשפחה יכולה לחזור להיות משפחה נורמטיבית. אחים בוגרים שיש להם אחד אספן כפייתי שמקימים משפחה בעצמם אינם ששים לשתף את בני המשפחה החדשים שלהם במידע אודות האח השונה, לרוב קיימת בהתחלה בושה לתופעה ורק מאוחר יותר דבר האח האספן הכפייתי מתגלה להם.

תופעת אספן כפייתי בגיל צעיר ניתנת למיגור עם ההורים/האחים משתפים פעולה עם מחלקת הרווחה של הרשות המקומית או עם הרופא המטפל שיכולים להפנות אתו לטיפול מתאים. ככל שהילד צעיר יותר ההצלחה יכולה להיות גדולה ומהירה. הורים שאינם מתביישים בתופעה ופונים לעזרה יכולים להציל את המשפחה הגרעינית והמורחבת. מרבית האספנים הכפייתית בגילאים הצעירים אינם לומדים בצורה מסודרת, ואם הם מגיעים לבית הספר לרוב הם הילדים המרעישים והמפריעים שמוצאים מהכיתה וגם אז הם אינם לומדים.