אגרנות כפייתית – הריקנות שבמליאות

שי מסביר על אגרנות

להפרעות החרדה פנים רבות ומגוונות, אחת מהן- אגרנות כפייתית מהווה סיכון לא רק לנפש האדם הלוקה בה ולסובבים אותו הגרים בבית, אלא גם לבריאות כל המשפחה. במקרים הקשים של אגרנות, כאשר הבית מלא עד אפס מקום בחפצים- אין אפשרות לנקות אבק או לכלוך, אור היום חסום כמעט כולו (כי הדברים חוסמים חלונות) ואי אפשר למצוא שום דבר, שלא לדבר על העובדה שבבית מלא חפצים מקיר לקיר ישנו סיכון גדול יותר להתרחשויות של תאונות וקושי גדול יותר בהגשת עזרה במקרה כזה.

בבסיס – האחזות בזיכרונות

כאשר מדברים על אגרנות כפייתית אין גיל, התופעה יכולה להתחיל בגיל מוקדם יחסית אבל אין ספק שהיא יוצאת בדרך מכלל שליטה כאשר יש לאדם בית משלו. אז, כריבון לעצמו, אין מי שישים לו את הגבול ויפנה מביתו את החפצים המיותרים. אנשים הלוקים באגרנות אוספים זכרונות ולא חפצים בד"כ, החרדה מהעולם הסובב אותם גורמת להם להיצמד לחפצים שעשו אותם מאושרים או נפחדים פחות.

אנשים חיים כאן

באופן מפתיע לעיתים, בני משפחתם של האגרנים עדיין חיים בתוך הבית, למרות שלעיתים מזומנות ביותר אין בו מקום ליותר מאשר עמידה. הכסאות, כורסאות, שולחנות וכל שאר רהיטי הנוחות מלאים בביגוד, ספרים וכל דבר אחר שבעלי אגרנות כפייתית מוצאים לנכון לאסוף. הפתרון הקל יהיה להזמין פינוי מהדירה אך ללא טיפול הבעיה תחזור על עצמה ויהיה צורך להזמין פינוי כל כמה חודשים שוב, שלא לדבר על כך שפינוי חד של פריטי האספנות של האוגר יכולים לגרום לו לטראומה והתמוטטות.

תהליך בריא לפינוי

באם רוצים לעשות תהליך פינוי בונה, יש לעזור לאדם למצוא דרכי התמודדות אחרות תחת הוויתור על אגרנות כפייתית. הדבר לא קל כמו שזה נשמע, בד"כ מדובר על טיפול פסיכולוגי ולעיתים פסיכיאטרי מעורב, בתמיכה מאד אינטנסיבית של המשפחה. כאשר מגיעים למצב בו האדם מכיר דרכי התמודדות נוספים עם חרדה, ביחד עמו יש לתכנן את הסינון והמיון של הדברים שבבית. אי אפשר לסמוך עליו שיעשה את הפינוי בעצמו, אך עליו להיות שותף מלא ולהסכים מרצונו לוותר על חלק מהדברים, רק אז אפשר להזמין פינוי.